<h1>האגודה — ב"ב</h1>
<h2>דף יב:</h2>
[ב"ב ס"ה ע"ב] תנו רבנן צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה, קבעו ולבסוף חקקו אין פוסל. פירש ר"י איכא לאוקמה אפילו בפרוץ משתי רוחות, וכגון שחקקו באמצע לקבל צרורות, ודווקא שמים נפלו מצנור למקוה, אבל אם נופלי' מצנור לקרק' ומשם למקוה המשכה היא ואין פוסל את המקוה אם יש במקוה כ"א סאה מי גשמים אם חטטו לקבל צרורות, עיין פרק מרובה [ס"ז ע"א].
<h2>דף כט:</h2>
[ב"ב קל"ג ע"ב] הכותב נכסיו לאחרים והניח בניו מה שעשה עשוי אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו, רבן שמעון בן גמליאל אמר אם אין בניו נוהגין כשורה זכור לטוב, לא תשיימה את אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. פר"י כיון שלא דיקדק לא יוכל לחזור אבל פר' קמא דקידושין [כ"ט ע"א] דדיקדק לכוין ליתן שויו אמרינן רשות גבוה בכסף משכו במאתים ולא הספיק לפדותו עד שעמד במנה וכו'. אמר שמואל לרב יהודה שיננא לא תהוי (כעבורי) [בעבורי] אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא, וכל שכן מבר' לברתא. תנו רבנן מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה עמד וכתב כל נכסיו ליונתן בן עוזיאל וכו'.
